ישנם פערי דיווח על נתוני האוכלוסייה הבדואית בנגב בין הגופים השונים, אשר נובעים בעיקר מהיעדר שיוך גיאוגרפי לכתובת מגורים עבור תושבי הכפרים הבלתי מוכרים, המכונים על ידי רשויות המדינה כ-"בני שבטים". דיווחי מרשם האוכלוסין וההגירה מסמנים 25 שבטים, אך בפועל יש בנגב 35 כפרים בלתי מוכרים. מספר תושבי הכפרים הבלתי מוכרים הוא 86,367 תושבים, והם מהווים 28% מכלל האוכלוסייה הבדואית בנגב. לעומתם, ישנם 11 כפרים מוכרים השייכים לשתי מועצות אזוריות, אל קסום ונווה מדבר, בהם 25,922 תושבים, והם מהווים 9% מהאוכלוסייה. היתר גרים ב-7 יישובים עירוניים. מספר תושבי היישובים העירוניים הוא 192,224 תושבים, אשר מהווים כ-63% מכלל האוכלוסייה הבדואית בנגב. רהט היא היישוב הגדול ביותר בין יישובי הבדואים ומונה 76,359 תושבים, המהווים כ-25.1% מכלל האוכלוסייה הבדואית בנגב.

החברה הבדואית בנגב היא אוכלוסייה צעירה, כאשר כ-51.7% ממנה הם ילדים מתחת לגיל 18, דבר שמייצר מצב של יחס תלות גבוה בין התושבים. יחס התלות בכפרים הבלתי מוכרים גבוה יותר מאשר בכפרים המוכרים, והוא נע בין 1,103 בכפרים המוכרים במועצות האזוריות לבין 1,267 בכפרים הבלתי מוכרים.

בנוגע לפילוח מגדרי, שיעור הנשים בחברה הבדואית בנגב במגמת ירידה מאז 2017 ועמד בשנת 2021 על 49.77% מכלל האוכלוסייה המוסלמית בנפת באר שבע. בשנת 2021, שיעור הפריון לאישה בדואית עמד על 4.6 ילדים בממוצע לאישה. שיעור זה הוא השני בגובהו בארץ לאחר האוכלוסייה החרדית מצד אחד, אך הוא במגמת ירידה לאורך השנים מצד שני. האוכלוסייה הבדואית בנגב כולה גדלה ב-50% בין השנים 2010 ל-2021.