הפרק הנוכחי מתאר תמונת מצב תעסוקתית של החברה הבדואית, שמאופיינת במספר מגמות מרכזיות. בראש ובראשונה, נמצא כי שיעורי האבטלה בישובים הבדואים הם הגבוהים ביותר בארץ. שיעור האבטלה הממוצע בישובים הבדואים בנגב עמד במרץ 2023 על 13.23%, שהוא יותר מפי 3 ממוצע הארצי.

שנית, יש לזכור כי האוכלוסייה הבדואית היא אוכלוסייה צעירה, כאשר קרוב ל-54% מהאוכלוסייה אינם בכוח העבודה, והם תלויים למחייתם באחרים או בקצבאות. משמעות הדבר היא כי כוח עבודה בכלל החברה הבדואית בנגב עומד על כ-46% מכלל האוכלוסייה, עם שונות בין הישובים המוכרים והכפרים הבלתי מוכרים (47.3% מכלל האוכלוסייה בישובים המוכרים ו-44.1% מכלל האוכלוסייה בכפרים הבלתי מוכרים).

בהיעדר נתונים על שיעור ההשתתפות של כוח העבודה במעגל התעסוקה בכפרים הבלתי מוכרים, ביצענו הערכה שלפיה הנחנו כי שיעור ההשתתפות במעגל התעסוקה יהיה לכל היותר דומה לשיעור ההשתתפות במועצה אזורית נווה מדבר, אשר עמד על 46.42%. מדובר בשיעור ההשתתפות הנמוך ביותר מבין היישובים המוכרים. תחת הנחה זו, מתקבלת תמונה ששיעור ההשתתפות המוערך של כוח העבודה שנמצא במעגל התעסוקה בחברה הבדואית הוא קרוב ל-50%, זאת לעומת שיעור השתתפות של 63.9% ברמה הארצית נכון ליולי 2023. משמעות הדבר היא ששיעור כוח העבודה המשתתף במעגל התעסוקה הוא 23% מכלל האוכלוסייה הבדואית (מכפלה של שיעור כוח העבודה בשיעור המשתתפים במעגל התעסוקה). כלומר, מתוך כל 10 תושבים בדואים בנגב יש כ-2.3 בממוצע מהם עובדים.

בהשוואה בין התקופה שקדמה לקורונה בשנת 2019 לתקופה שקדמה למלחמת השביעי באוקטובר 2023, התרחשה ירידה כללית של 8.61% במספר השכירים, ועלייה כללית של 144.72% במספר העצמאיים המשתתפים במעגל התעסוקה בישובים הבדואים המוכרים. משמעות הדבר היא כי החברה הבדואית לא התאוששה מהשפעות הקורונה עד ערב מלחמת השביעי באוקטובר, שהלכה והחריפה את מצב החברה הבדואית המשברי מבחינה תעסוקתית. ישנה התפלגות לא פרופורציונלית של כוח העבודה המשתתף במעגל התעסוקה בחברה הבדואית בנגב. 39.20% מכלל השכירים ו-40.84% מכלל העצמאיים בישובים הבדואים המוכרים בנגב הם מהעיר רהט.

לבסוף, בדיקה של השפעת מלחמת חרבות ברזל על שוק העבודה בחברה הבדואית העלתה כי מספר דורשי העבודה בחודש פברואר 2024 עלה ב-15.2% לעומת החודש המקביל אשתקד. עוד עלה מהנתונים כי הנפגעים העיקריים הם גברים בדואים, שמספר דורשי העבודה בקרבם עלה בתקופה המדוברת ב-25.5%, לעומת 6.8% בלבד אצל הנשים. תופעה זו חוזרת על עצמה גם במשברים אחרים, כגון משבר הקורונה.