על רקע המלחמה שפרצה בין ישראל לחמאס ב-7 באוקטובר 2023, ערכנו סקר אינטרנטי המתמקד במוגנות ובתחושת הביטחון של תושבי ותושבות היישובים הבדואים המוכרים והבלתי מוכרים בנגב. המחקר בחן את היבטי המוגנות והביטחון על פני מדדים מרחביים וחברתיים בקרב תושבי ותושבות היישובים הבדואים בנגב לאור אירועי ה-7 באוקטובר ובעקבותיהם, לאור המלחמה שפרצה בין ישראל לחמאס. 

ממצאים מרכזיים: 

• ל-68% מהאוכלוסייה אין נגישות למרחב מוגן. 
• 92% מתושבי הכפרים הבלתי מוכרים דיווחו שאין ביכולתם להגיע למרחב מוגן במהלך ירי טילים.

• 80% מתושבי הכפרים הבלתי מוכרים דיווחו כי הם חוששים במידה רבה מאוד מפגיעה ישירה של טיל במקום מגוריהם. 
• מסתמנת קורלציה חיובית בין תחושת מוגנות לבין השכלה, כך שככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר, תחושת המוגנות חלשה יותר, דבר העומד בקשר ישיר לנגישות נמוכה למרחב מוגן.
• 56% מהמשיבים חוששים במידה רבה מאוד מביטויי גזענות באופן כללי. 47% חוששים במידה רבה מביטויי גזענות והתנכלות במקום העבודה. 52% חוששים מגזענות ורדיפה על ידי גורמים רשמיים.

ממצאי הסקר מצביעים על פגיעה משמעותית בביטחון ובתחושת המוגנות של החברה הבדואית בנגב. לאורך שנים, הישובים הבדואים בנגב נמצאים בראש רשימת הישובים הארצית במדדי עוני, אבטלה ומצוקת דיור, כמו גם בראש הרשימה הארצית בהריסת בתים, בנשירה מלימודים ובמחסור בכיתות ומוסדות לימוד. להוסיף לבעיות אלו, ישנן רמות התמגנות נמוכות מאוד עד היעדר כמעט מוחלט למיגון בכפרים הבלתי מוכרים, כתוצאה של מדיניות ארוכת שנים המאופיינת בהזנחת הצרכים והמצוקות הייחודיות לאוכלוסייה זו. לצד זאת, החברה הבדואית בנגב אינה הומוגנית: הנתונים מצביעים על פגיעה משמעותית ומעמיקה יותר בקבוצות המוחלשות ביותר בקרבה – תושבי ותושבות הכפרים הבלתי מוכרים ובעלי השכלה לא אקדמית. במונחים אלו, המשבר שהחריף בעקבות המלחמה שפרצה בין ישראל לחמאס, מוביל להעמקת המצוקה של קבוצות השוליים המוחלשות ביותר בחברה הבדואית בנגב, כמו גם בחברה הישראלית בכללותה.